אצל משפחה וחברים

אצל משפחה וחברים

המטבח בבית מתרגל מהר מאוד לאורח החיים הטבעוני. לעומת זאת, למטבחים של ההורים, הסבים והסבתות, וגם החברים, לוקח קצת יותר זמן להתרגל.

אז מה עושים? איך מתמודדים עם ארוחת שישי, שבאופן קבוע מגישים בה בשר? או איך מגיעים ל”על האש” עם חברים? ההתמודדות של כל אחד שונה, כמובן, אבל היה לי חשוב להציע כאן כמה רעיונות. חלקם לקוחים מתוך הטיפים שפירטתי למעבר לטבעונות, אבל רלוונטיים גם לכאן, כמובן.

האם בכלל ללכת?

הקושי בארוחות משפחתיות/חברתיות לא טבעוניות, הוא לא תמיד רק בלמצוא מה לאכול. קושי נוסף (בחלק מהמקרים גדול עוד יותר), הוא ההתמודדות עם סביבה אוכלת בשר/חלב/ביצים. זה לא כיף לראות אנשים שקרובים אלינו, אוכלים בלי להניד עפעף אוכל שכל כך הרבה סבל וכאב היו כרוכים בייצורו. לא פלא, שיש לא מעט טבעונים, שמעדיפים לעשות ארוחות חג טבעוניות, על חשבון ארוחת חג עם המשפחה.

אני לא חושב שיש תשובה אחת, שמתאימה לכל האנשים, בכל המצבים, בכל סוגי הארוחות. אבל אני כן יכול להציע כאן כמה נקודות למחשבה, ולספר, שבגלל השיקולים האלה, אני החלטתי עם עצמי, להגיע תמיד לארוחות משפחתיות/חברתיות, גם אם יש בהן בשר. מקרה בעייתי במיוחד הוא “על האש”, ובשבילו הקדשתי כמה פסקאות בתחתית העמוד (אפשר לקפוץ לשם ישירות, בקישור הזה).

  • – האם באמת תרגישו טוב יותר הרחק מהארוחה המשפחתית/חברתית? או שתרגישו רע עם ה”הברזה” שלכם, תרגישו שמדברים עליכם מאחורי הגב, ושממילא אוכלים את אותו בשר שהיו אוכלים גם אילו אתם הייתם מגיעים?
  • – האם היעדרות מהארוחה תשפיע על כמות הבשר שיאכלו? הרי המטרה שלנו היא לצמצם את הפגיעה בבעלי חיים עד לאפס. האם זה שלא נגיע, יעזור? או שזה “רק” בשביל הנוחות שלנו? (המרכאות הן כי לגיטימי לחלוטין לעשות דברים שעוזרים לנו, ושעושים לנו עצמנו טוב. אבל לפעמים ההחלטה משתנה, כשחושבים על זה שאין להיעדרות איזושהי השפעה על בעלי חיים). דרך אגב, לפעמים דווקא הנוכחות שלנו תגרום לשינוי בצריכה, ואולי גם תעורר דיונים בנושא טבעונות מצד שאר האנשים.
  • – בעיניי, להיות טבעוני אומר, מבחינה מעשית, שאני לא צורך מוצרים מהחי. זה לא אומר שאני בהכרח הופך את החיים שלי לחלוטין. יש כמובן הרבה טבעונים עם חברים אוכלי בשר (כמובן 🙂 ), שלא לדבר על משפחות אוכלות בשר. והאם כל טבעוני חדש צריך להחליף מקום עבודה? תחביבים? עיסוקים אחרים? ברור שלא! ואני חושב שזה אחד הדברים היפים בטבעונות – אפשר, בלי לשנות הרבה, לעשות שינוי עצום! וחשוב לי באופן אישי לשדר את זה. אז אני מעדיף לא לשדר התבודדות והתנתקות, אלא לשדר, למרות הקושי, שאני דווקא כן חי חיים רגילים, אבל פשוט נמנע מפגיעה בבעלי חיים.
  • – בהמשך לנושא הקודם – זה לא רק חשוב לשדר החוצה שהחיים לא לוקחים תפנית של 180 מעלות אחרי טבעונות. זה גם חשוב מבחינתכם בעצמכם! לא בא לכם לנתק קשר עם המשפחה? אז למה להתנתק ולהרגיש רע? זה סתם יקשה עליכם, וחבל. הרי באמת לא בטוח שההיעדרות מהארוחות תתרום משהו לבעלי החיים במשקים.
  • – באופן כללי, אבל גם בהקשר הזה, אתם מוזמנים להיכנס לקישור הזה, ולקרוא עוד קצת על כל מיני דברים שאנחנו נוטים לעשות כטבעונים, שמקשים עלינו (ועל הסביבה), ושלא תמיד יש להם הצדקה אמיתית.

להסביר למשפחה

 

הרבה פעמים הורים וסבים וסבתות עלולים להגיב בצורה שלילית למעבר לטבעונות מסיבות שונות. כמובן שיכולה להיות דאגה לבריאות, אבל מעבר לזה, לפעמים – במיוחד כאשר מדובר בטבעוני צעיר – חושבים שמדובר ב”גיל ההתבגרות”, או אפילו ש”היא כבר לא אוהבת את האוכל שלי” (מצד סבתא פולניה, למשל (שמעתי כבר סיפור כזה…)). כדאי מאוד להסביר למשפחה מה הרקע לטבעונות שלכם. שיבינו לכל הפחות, שלא מדובר בהתנגחות שלכם בהם.

ואם סבא, סבתא, אמא, אבא, חוששים שאתם לא אוהבים את האוכל שלהם יותר, אתם יכולים להוכיח להם את ההיפך! שבו איתם, קחו מהם כמה מהמתכונים האהובים עליכם, טבענו אותם (להסבר על איך לטבען מתכון – הקליקו כאן), והביאו לארוחה.

 

להביא מנה משלכם

ואם כבר דיברתי על לבשל – זה פתרון מעולה! הרבה אנשים ממש הולכים לאיבוד, כשהם מנסים לחשוב על בישול טבעוני. לפעמים הרעיון של טבעונות כל כך מוזר ולא מוכר, שהם יפגיזו אתכם בשאלות בסגנון: “חלב סויה אתה שותה?”, “את אוכלת חומוס?” ועוד שאלות מוזרות יותר ומוזרות עוד יותר… קבלו את זה בהבנה, ונסו להתחשב. אפשר גם לעזור ולהביא מנה משלכם. כדאי, כמובן, להביא מנה מספיק גדולה, כדי שגם אחרים יוכלו לטעום, ובתקווה גם להבין, שאוכל טבעוני יכול להיות טעים מאוד!

 

לבקש התחשבות, אבל גם להתחשב

כמו שכתבתי כאן, וכמו שהזכרתי קודם, כשעוברים לאורח חיים צמחוני/טבעוני, פתאום אנשים אחרים נראים אחרת. פתאום עצם העובדה שמשפחה וחברים אוכלים בשר, גבינה, ביצים, סביב השולחן, נראה כמעשה חמור ביותר, והרבה פעמים קשה מאוד לא לומר משהו. הרי הם – באמת! – תומכים בהתעללות וברצח! והם הרי אנשים טובים, לא? חברים קרובים, הורים, אחים… אבל כדאי מאוד להיזהר מלהפוך את שולחן האוכל לזירת מלחמה. סביב שולחן האוכל אנשים רגישים הרבה יותר לדיונים מהסוג הזה, ולכן הרבה אנשים עלולים להגיב לזה בצורה לא טובה, לשייך את זה לסטריאוטיפ של טבעוני לוחמני, שלא-מוכן-שאף-אחד-יגיד-כלום-בשום-מצב, וכו’… זה יכול לגרור מריבות וויכוחים יותר מאשר דיונים, והרי המטרה היא הפוכה: רוצים דווקא לדון לשכנע.

אז כדי שגם אתם תתקבלו בברכה אצל אחרים, חשוב לבחור בחוכמה את הרגעים שבהם תעלו נושאים שקשורים לטבעונות. וחשוב לי להבהיר שוב – אני חושב שהנושא הזה הוא חשוב מאין כמוהו (אחרת, כמובן, לא הייתי עושה את האתר הזה…), אבל מעבר לקושי ש”הטפה” אינסופית תיצור אצלכם באופן אישי, הסברה כזו היא לא הסברה טובה, בעיניי, ולכן היא גם מפספסת את המטרה.

 

מה עושים עם “על האש”?

פורטובלו על האש. פתרון קל ופשוט ל”על האש”. אחת ההפתעות הגדולות, לדעתי, בגלל קלות ההכנה והטעם הבשרי והמעולה. המתכון מחכה לכם ב”מתכונים בסיסיים” -> עושים קציצות והמבורגרים.

פורטובלו על האש. פתרון קל ופשוט ל”על האש”. אחת ההפתעות הגדולות, לדעתי, בגלל קלות ההכנה והטעם הבשרי והמעולה. המתכון מחכה לכם ב”מתכונים בסיסיים” -> “עושים קציצות והמבורגרים”.

השאלה הזו היא תמיד בעייתית, כי בלי קשר להיצע האוכל (שלפעמים יכול לגמרי לספק טבעונים: חומוס, סלט, ירקות שונים, אולי גם פלאפל…), המעמד של לבלות עם אנשים ששמים על הגריל כמויות של בשר, הריח שמתפזר, ולמעשה – כל האווירה סביב זה, גורמת להרגשה מאוד לא נוחה (במקרה הטוב…). אז מה עושים? כל אחד, כמובן, מחליט לפי מה שמתאים לו, ויש הרבה שפשוט לא יגיעו, וזה מובן לחלוטין.

כמו שכתבתי קודם, הגישה שלי, באופן אישי, היא שחשוב לשדר, שטבעונים הם לא מנודים, ולא צריכים לחיות בתוך בועה. אם אני טבעוני, אני עדיין יכול לחיות חיים רגילים עם כולם. לכן אני, באופן אישי, “החלטתי לסבול”. אני מרגיש רע לפני, בזמן ואחרי ה”על האש” (והחששות לקראתו מתחילים לא מעט זמן לפני), אבל זה משהו שחשוב לי לעשות. מה שכן, הגדרתי גבול אחד חשוב: יושבים, אוכלים, שותים, מדברים, צוחקים – רק במקום מרוחק מהמנגל. ואני מבקש את זה תמיד מראש.

הערה חשובה נוספת – אם אתם מביאים אוכל שצריך לשים על המנגל, דאגו שיכינו אותו ראשון, לפני שישימו את הבשר (אחרת האוכל יקבל את הריח, שומן, טעם ושאריות שונות של הבשר).

 

במקרה הכי גרוע – לאכול מראש

אם כבר התרגלתם שמישהו מסוים שחייבים לבוא אליו לא מתחשב, וגם לא מוכן שתביאו אוכל משלכם, אפשר פשוט להגיע שבעים.