דגנים

דגנים

ישנם הרבה סוגים של דגנים, והשימוש בהם מאוד מגוון. החל מחיטה, דרך אורז ושיבולת שועל, וכלה בקינואה (שאינה ממש דגן, אבל אפשר לדבר עליה, בעיקרון, באותה הקבוצה).

ערכים תזונתיים

דגנים עשירים בעיקר בחלבון. כדאי לשלב בתזונה היומית דגנים וקטניות, שביחד נותנים לגוף חלבון מלא (לפרטים נוספים, הקליקו כאן).

בנוסף, כדאי מאוד להכיר את הדגנים המלאים. לדגנים יש מעטפת מסוימת, שכוללת ערכים תזונתיים רבים (קצת כמו שאומרים לנו כילדים, ש”בקליפה יש את כל הויטמינים”). בדרך כלל מפרידים את המעטפת הזו מהדגן, וכך מקבלים, למשל, אורז רגיל, קמח חיטה לבן ועוד… לעומת זאת, דגנים מלאים הם דגנים שעדיין כוללים את המעטפת שלהם, ולכן הם בעלי ערכים תזונתיים רבים יותר. הטעם שלהם מעט שונה, ולפעמים לוקח זמן להתרגל אליהם, אבל שווה לנסות להכיר את הטעם (אני מכיר אנשים, שכיום, לאחר שהתרגלו לדגנים מלאים, כמעט לא יכולים לאכול דגנים לא מלאים. פשוט לא טעים להם יותר).

איך עובדים איתם?

בניגוד לקטניות, העבודה עם הדגנים היא מאוד פשוטה: שוטפים אותם, שמים בסיר, ומבשלים. אפשר גם להוסיף מלח, אם רוצים. משך הבישול משתנה, כמובן, בהתאם לכמות ולסוג הדגן. עם זאת, ניתן גם להשרות דגנים לפני הבישול (פשוט לכסות במים ולהשאיר לזמן מה. ניתן גם שעה-שעתיים), וזה יסייע בהפיכת המינרלים שבהם לזמינים יותר וקלים יותר לספיגה על ידי הגוף.

מה אפשר לעשות איתם?

השימוש בדגנים משתנה בהתאם לסוג הדגן:

  • – חיטה. מכירים אותה בעיקר כקמח, אבל אפשר להשתמש בה גם כמו שהיא: לתבשילים שונים (אפשר לשים אותה בצ’ולנט, למשל, או פשוט לבשל אותה ולתבל).
  • – חיטה ירוקה (נקראת גם פריקי (הוגים את זה friki) או פריקה (fri-ke)). יש לה טעם קצת מיוחד יותר מאשר לחיטה. השימוש בה הוא כמו בחיטה.
  • – בורגול. מדובר בחיטה שבורה, ואפשר למצוא בורגול שבור גס או שבור דק יותר. משתמשים בו הרבה מאוד לסלטים (מבשלים, ומגישים קר).
  • – אורז. דגן מוכר מאוד, כמובן. מתאים להכנה “סתם” עם תיבול, בסושי ועוד…
  • – תירס. גם דגן מוכר. אפשר פשוט לבשל, להמליח ולאכול. אפשר גם להשתמש בו כדי להוסיף לאורז או למוקפץ, וגם בתוך קציצות.
  • – דוחן. מתאים גם לאכילה בעצמו, מתובל. אפשר לשלב בקציצות ועוד…
  • – גריסים. מתאימים לקציצות ולצ’ולנט, ולמתכונים נוספים.
  • – שיבולת שועל. מתאימה לדייסות, לקציצות, לגבינות ועוד…
  • – כוסמת. לא באמת דגן, אבל מתאים לדבר עליה בתוך הקבוצה הזו. הרבה לא אוהבים אותה בגלל הטעם או הריח. הכוסמת שנוהגים לקנות, היא קלויה. לעומת זאת, כוסמת ירוקה, שאינה קלויה, היא עם ריח וטעם פחותים, אז מי שלא אוהבים כוסמת, מוזמנים לנסות את הירוקה. הכוסמת מתאימה לדייסות או בישול ואכילה לבד (מבשלים אותה, ומתבלים), אבל מתאימה גם לקציצות (באופן אישי, אני לא אוהב כוסמת. אבל אני כן נהנה לאכול קציצות כוסמת).
  • – קינואה. גם לא באמת דגן, אבל מתאים לדבר גם עליה בתוך הקבוצה הזו. ניתן למצוא קינואה לבנה, חומה או ירוקה. מתאימה לסלטים כשהיא קרה או חמה, מתאימה לקציצות ולהוספה למתכונים נוספים. ניתן לטגן אותה קצת לפני הבישול (כשהיא עדיין יבשה), וזה מוסיף הרבה מאוד טעם.