חיות “מחמד”

חיות “מחמד”

חנויות חיות ומגדלים

בכלוביםבמקרים רבים, חיות “מחמד” (או במילים אחרות, בעלי חיים שניתן למצוא בבתים), נרכשות בחנויות חיות או ממגדלים (בנוגע לאימוץ, שהוא רלוונטי בעיקר לכלבים ולחתולים – ראו בהמשך העמוד). חשוב לי לדבר כאן על שלוש בעיות מרכזיות, בעיניי, בתעשייה הזו.

מכירת בעלי חיים?!

עצם הרעיון של מכירת בעלי חיים הוא פסול בעיניי. מבחינה משפטית, בעלי חיים קרובים יותר לחפצים מאשר לבני אדם במובנים רבים מאוד, אבל האם הם באמת חפצים? האם הם מלאי שיכול לעמוד למכירה? הרי מדובר ביצורים חיים, חשים, מרגישים. לדעתי, אין מקום לקבל גישה שמתירה למכור אותם.

מעבר לכך, רכישת בעלי חיים רק מעודדת את התעשיות שמעורבות ב”ייצורם” ובהשגתם. בנוגע לחיות בר הנלכדות בטבע – ראו הסבר בהמשך. אבל הבעיה קיימת במקרים רבים נוספים: בעלי חיים רבים (כמו ארנבונים, שרקנים, חמוסים, איגואנות, וגם כלבים וחתולים) מגודלים באופן תעשייתי כדי למכרם בהמשך, ויש כאלה שסובלים סבל נוסף, כמו דגים, שלעתים מזריקים לתוך גופם צבעים כדי להפוך אותם ליפים יותר (מיותר לציין שההזרקה והצבע מכאיבים לדג לאורך זמן, נכון?).

תעשייה גדולה נוספת היא זו של בעלי חיים גזעיים (מוכרת בעיקר זו של כלבים וחתולים גזעיים). בעלי חיים גזעיים נוטים יותר למחלות ולעיוותים, שיפריעו לתפקודם, ויפגעו באיכות חייהם (לפרטים נוספים – הקליקו כאן). אך עדיין, בשם היוקרה, התחביב או כל דבר אחר, אנשים רבים רוכשים במיוחד בכסף רב בעלי חיים גזעיים (וזה לא משנה אם מדובר בחנויות או במגדלים. בכל מקרה מדובר במי שהרכישה תעודד אותו להמשיך לייצר בעלי חיים גזעיים, לעתים קרובות בתנאים קשים).

בנוגע לכלבים ולחתולים, שכפי שיפורט בהמשך, רבים מדי מהם ננטשים או נולדים וחיים ברחוב (ומוצאים שם גם את מותם, במהרה בדרך כלל), כך שרכישה של אחד בחנות, משמעה גזר דין מוות של ממש, לאחר שנמצא במקלט לכלבים ולחתולים.

התנאים בחנויות חיות

כולנו ראינו חנויות חיות, שמוחזקים בהן בעלי חיים. הכלובים קטנים, בעלי החיים מפוחדים לעתים קרובות, ובאופן כללי – דיי ברור שזו לא סביבה נוחה ואופטימלית עבורם.

לפני מספר שנים פורסמו תקנות שמסדירות את האופן שבו יש להחזיק בעלי חיים בחנויות חיות (למרבה הצער, הן לא נאכפות בצורה רצינית). הסבר על התקנות ניתן למצוא בקישור הזה, ותוכלו לקרוא כתבות על תלונות שהוגשו במשטרה נגד חנויות חיות, על ידי עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים, שפורסמו ב”זמן תל אביב” וב”זמן ראשון”.

חיות “מחמד” שהן חיות בר

בעלי חיים רבים נלכדים בטבע כדי להימכר כחיות “מחמד”. אופן הלכידה הוא זהה לזה שפורט בפרק על גני חיות. למשל, אחת השיטות הנפוצות ללכידת קופים (בדרך כלל לוכדים גורים) היא הריגת האמהות. כאשר הורגים אמא עם גורים, הגורים – לחוצים ומפוחדים – נצמדים למקום הבטוח ביותר שהם מכירים: האמא. אך כאשר הם נצמדים אל גופתה של אמם המתה, זורקים עליהם רשת, ולוכדים אותם.

בהמשך מובילים את בעלי החיים האלה בקופסאות קטנות (לפעמים, כאשר מדובר בלכידה שאינה חוקית, אוטמים את הפה של בעל החיים, כדי שלא ישמעו אותו מבעד לקופסא). הרשות לשמורות הטבע והגנים מצליחה לתפוס מדי שנה מאות ואלפי בעלי חיים מוברחים. מדובר בענף הפשע השלישי בהיקפו בעולם מבחינת ההכנסות שלו – הוא מכניס כ-9 מיליארד דולר בשנה!

אז מה אפשר לעשות?

פשוט מאוד – לא לקנות בעלי חיים! אם אתם רוצים חבר נוסף במשפחה, אפשר ללכת לאמץ כלב או חתול. ובנוגע לשאר בעלי החיים, ייתכן שעדיף לוותר (אלא אם נוצר מצב, שבו צריך לאמץ אחד כדי להציל אותו). הרי עד כמה שאנחנו רגילים לראות ארנבונים בכלובים, האם זה באמת מקום טוב עבורם? אפילו מעבר לזה, אנחנו רגילים לראות דגים שוחים באקווריום, לפעמים ענקיים. אבל האם זו הסביבה הראויה עבורם? האם לא עדיף להשאיר את בעלי החיים האלה בטבע?

חשוב לזכור, שכאשר מחזיקים אותם בכלובים ובאקווריומים, אנחנו לוקחים לבעלי החיים האלה את חייהם הטבעיים, ועושים זאת אך ורק עבור ההנאה שלנו.

אה! ואם אימצתם בעל חיים (מזל טוב!), חשוב להתייעץ עם וטרינר ולשמוע על אופן הטיפול בו: איך וכמה להאכיל אותו, אילו גירויים הוא צריך בסביבה, ועוד… ככה הוא יוכל להיות מסופק ומאושר יחד איתכם!

כלבים וחתולים

כמו שכתבתי קודם, קטגוריה מיוחדת בתוך הדיון הזה, חייבת להיות מיוחדת לכלבים וחתולים.

האם פעם חשבתם לעצמכם, מהי בדיוק הסביבה הטבעית של חתולים וכלבים? הרי אם נראה אריה בגן חיות, נדע שהוא לא בסביבה הטבעית שלו, שהיא, למשל, שטחים פתוחים ופראיים באפריקה. אבל עם חתולים וכלבים זה לא כל כך פשוט – כמה מכם ראיתם כלב בבית, ואמרתם שהוא בטח סובל, וצריך לצאת איתו הרבה? או חתול בבית, שמרגישים שהוא מת לצאת לרחוב ולהסתובב קצת? אבל מצד שני, כאשר רואים חתולי רחוב, יודעים שהם בסכנה, ובמקרים קרובים רק מחכים לאפשרות לקחת אחד הביתה. וכלבי רחוב? עוד יותר גרוע, כי אנחנו יודעים שקשה להם עוד יותר להסתדר (תוחלת החיים הממוצעת של כלב ברחוב בישראל היא 4 חודשים).

אז מה בעצם קרה?

הכלבים והחתולים שאנחנו מכירים היום, לא היו קיימים לפני אלפי שנים. אלה בעלי חיים שבני האדם יצרו בתהליך ממושך של ביות (לפרטים נוספים על ביות – הקליקו כאן), בתחילה כדי להשתמש בהם לצרכיהם, ובין היתר, בהמשך, להפוך אותם לבני לוויה, או למעשה לחיות “מחמד”. בני האדם יצרו, הלכה למעשה, בעלי חיים שתלויים בהם להישרדותם, ולא מוצאים לעצמם סביבת מחייה טבעית, נוחה, מספקת ובטוחה.

כמה מספרים

כלבבישראל רשומים כ-400,000 כלבים (כל מי שגר אצלו כלב, חייב להוציא לו רישיון), ומעריכים שיש עוד מספר רב של כלבים לא רשומים. במקביל, ישנם כ-300,000 חתולים בבתים, וכ-2 מיליון חתולים ברחובות. מדהים לשמוע, שמדי שנה ננטשים בישראל בין 50 ל-100 אלף (!) כלבים (רק 10% עד 15% מהם ימצאו בית…).

ישנם מספר חוקים, המתייחסים לכלבים, וקובעים הוראות שונות באשר לחובת הרישיון וחיסון כלבת, וכן הוראות בנוגע להריגת כלבים (למשל, כלב שנלכד, ושלא ניתן למסור הודעה למי שרשומים כ”בעלים”, משום שהוא אינו מסומן בשבב אלקטרוני, או שמסרו הודעה, אבל ה”בעלים” לא פנו לוטרינר העירוני – תוך 10 ימים ניתן להרוג אותו, אם לא מצאו לו בית אחר. בנוסף, וטרינר עירוני, מפקח או שוטר, שבאו לתפוס כלב, ובגלל התנהגות הכלב לא ניתן לתפוס אותו בלי לסכן את חייהם, רשאים להרוג אותו).

מקלטים לכלבים וחתולים

כולנו יודעים על קיומם של מקלטים כאלה – מקומות בהם משכנים כלבים וחתולים עזובים, ומחפשים להם בתים מאמצים.

ישנם שני סוגים של מקלטים כאלה: כאלה שממיתים בעלי חיים שלא מצאו להם בית, וכאלה שלא. הראשונים שומרים על מדיניות שנקראת: מדיניות הדלת הפתוחה. כלומר, הם פתוחים כל הזמן לקבלת בעלי חיים, משום שהם מפנים מקום באמצעות המתת בעלי חיים. לעומתם, אלה שלא ממיתים, לא קולטים בעלי חיים חדשים, עד שלא מתפנה מקום בדרך של אימוץ בעל חיים.

קיים ויכוח ארוך בנושא, ובשאלת הצדקת ההמתה. באופן אינטואיטיבי, קל יותר – כמובן – להתנגד להמתה, אבל הדיון עדיין לא פשוט. התומכים בהמתה טוענים, שמשום שהמקלטים שלא ממיתים, מפסיקים בשלב כלשהו לקבל בעלי חיים חדשים, הם בעצם מעבירים למישהו אחר את העבודה השחורה (כלומר, אותו בעל חיים שלא “התקבל”, יועבר אולי למקלט עם “דלת פתוחה”, ואולי יינטש ברחוב). מצד שני, האם זכותנו להרוג בעלי חיים באופן כזה? זו שאלה מאוד סבוכה, כי במקרים מסוימים, ייתכן שההמתה דווקא מיטיבה עם בעלי חיים (למשל, מה עדיף – למות בייסורים מפציעות ברחוב, או למות תחת קורת גג, לאחר זריקות הרדמה?).

לדעתי, אחת הבעיות שיש עם הריגה כזו של כלבים וחתולים, נובעת מזה, שהם אלה שנאלצים לשלם כך את המחיר הקשה של יצירת סביבה לא תואמת ועוינת על ידי בני אדם, כשבפועל, היה הוגן יותר לגלגל את זה על בני האדם, ולחייב אותנו לקיים סביבה ידידותית ולא עויינת כלפי אותם בעלי חיים שאנחנו בעצמנו יצרנו.

עיקור וסירוס

זוהי אחת השיטות לצמצום התרחבות אוכלוסיית החתולים והכלבים, שרובה, כאמור, מוצא עצמו ברחוב. עיקור וסירוס הם חוויות לא נעימות, כמובן, במיוחד לחתולי רחוב, שנלחצים עוד יותר, משום שהם נלקחים מהסביבה שהם רגילים לה. לכן יש הרבה שמתנגדים לכך. עם זאת, כדי לאזן את התמונה, חשוב לזכור שמעבר לנושא של מניעת ההתרבות, יש יתרונות נוספים לעיקור וסירוס:

  • – יתרונות רפואיים: הורדת הסיכון לחלות בסרטן האשכים והפרוסטטה אצל זכרים, ואצל נקבות: סרטן הרחם והשחלות, סרטן העטינים ודלקת רחם. באופן כללי, העיקור והסירוס מאריכים את תוחלת החיים.
  • – יתרונות התנהגותיים אצל זכרים: פחות תוקפנות, הפחתת סימון אצל חתולים, לא נעלמים עקב חיפוש אחר נקבות מיוחמות, פחות נקלעים לקרבות רחוב… ועוד…
  • – יתרונות התנהגותיים אצל נקבות: הכלבות לא מושכות כלבים מיוחמים. החתולות – לא מייללות, לא בורחות לחפש זכרים. ועוד…