טיפים למעבר, לשימור ולחיזוק הטבעונות

טיפים למעבר, לשימור ולחיזוק הטבעונות

המעבר לטבעונות לא חייב להיות מאוד קשה, אבל הוא בכל זאת דורש השקעה ותשומת לב, בכמה רמות: ברמה האישית, ברמה המעשית (איך ומה לאכול, למשל), ברמה המשפחתית, ברמה החברתית ועוד…

אחרי שעברנו את “תקופת המעבר”, הטבעונות כבר הרבה יותר קלה, אבל גם אז, לפעמים, אנחנו צריכים חיזוקים קטנים מדי פעם.

ריכזתי כאן כמה טיפים, שיוכלו – אני מקווה – להקל עליכם במעבר לטבעונות, וגם לחזק ולשמר קצת טבעונות ותיקה יותר. ובכל מקרה, בכל שאלה, בקשה, תהיה, נאצה וכו’, אתם מוזמנים לפנות אליי – הפרטים בסרגל השמאלי באתר 🙂

מעבר הדרגתי

ברגע שנופל האסימון, קשה מאוד להשלים עם דברים שאינם טבעוניים (יהיה קשה מאוד לאכול גבינה, למשל). אבל צריך לזכור, שאנחנו מדברים כאן על ריצת מרתון, ולא על ריצה למרחקים קצרים. מדובר בשינוי שצריך להחזיק מעמד בטווח הארוך. לכן, זה בסדר גמור לעשות את המעבר באופן הדרגתי! (לחלק מתאים שינוי מיידי וחד, ולחלק – לא. אתם מכירים את עצמכם הכי טוב) יכול להיות שתחליטו להיות טבעונים, ולהרשות לעצמכם “מעידות” מדי פעם בהתחלה, יכול להיות שתחליטו להיות טבעונים, אבל בשלב ראשון לא לשאול מארחים אם בעוגה יש ביצה, ואם בפשטידה יש גבינה, וזה יכול להיות כל דבר שתחליטו עליו, שיאפשר לכם להכניס רגל לתוך טבעונות. רק דבר אחד חשוב לזכור – ההדרגתיות הזו היא שלב ביניים, וחשוב לא למשוך אותה יותר מדי זמן. הזכירו לעצמכם שאתם שואפים להפסיק לצרוך מזון מהחי באופן מוחלט – אל תתרצו אכילת בשר מדי פעם ב”תקופת הסתגלות”, אלא הזכירו לעצמכם, לאן אתם שואפים.

במקביל, חשוב לזכור, שטבעונות היא לא רק בתחומי האוכל, אלא גם בתחומים אחרים. לכן, אפשר וכדאי במקביל לשנות גם את הרגלי הצריכה האחרים שלכם. אבל זכרו, שעם ולמרות הכל, אוכל הוא התחום המרכזי ביותר, גם בגלל מספר הפעמים שאנחנו אוכלים (יותר מאשר מספר הפעמים שאנחנו קונים בגדים, למשל), וגם משום שלמעלה מ-99% מבעלי החיים המנוצלים על ידי האדם, מנוצלים בתעשיות המזון.

להתחיל עם מה שמכירים

להימנע ממזון מהחי דורש הסתגלות, כמובן. המזל הוא, שיש כל כך הרבה מאכלים טבעוניים, שמקבילים למאכלים שאנחנו מכירים מהחי: המבורגרים, פיצות, לזניות, עוגות ועוד… אתם מוזמנים לנסות להמשיך לאכול את אותם מאכלים שאכלתם עד עכשיו, אלא שהפעם הם יהיו עשויים מרכיבים אחרים, מהצומח. אתם ממש לא חייבים לשנות לחלוטין את המבנה המוכר של הארוחות שלכם, ולא חייבים להיפרד לשלום מה-“craving” הזה של “לרדת על המבורגר” – רק דאגו שהוא לא יהיה עשוי מבשר.

להכיר מאכלים טבעוניים – מוכרים ולא מוכרים

למרות הטיפ הקודם, אני גם ממליץ להתנסות! לנסות – יחד עם המאכלים המוכרים והאהובים – להכיר דברים חדשים. באופן כללי, מסעדות טבעוניות (או כאלה עם מנות טבעוניות) וחנויות טבע הן אחלה מקומות לעשות בהם את זה. לכו, טעמו, התנסו, חפשו מוצרים חדשים – זה כיף לגלות עולם חדש של מוצרים שלא הכרנו!

ובסופו של דבר, ככל שתכירו יותר מאכלים טבעוניים, ככה תהיו מודעים יותר לעולם העצום הזה של מאכלים מגוונים, טעימים ומספקים (וטבעוניים, כמובן), ותתגעגעו פחות ופחות למאכלים המוכרים מהחי (ואני מבטיח לכם, שתוך לא הרבה זמן, ה-craving למזון מהחי, ידעך).

“בילוי” בסופרמרקט

ואם כבר דיברתי קודם על סופרמרקט – הפכו את הקניות בתחילת הדרך ל”בילוי לימודי”. אני, בתחילת הדרך שלי כטבעוני, ביליתי המון בסופר: קראתי רכיבים, חיפשתי עוד ועוד מוצרים, גיליתי מה טבעוני, ומה לא, ועוד…

מעבר לזה, אני ממליץ לעשות “טיול” כזה גם בחנויות טבע. יש שם מגוון עצום של מוצרים שאנחנו פחות מכירים. תוכלו להכיר כך עוד הרבה מאכלים חדשים. ושוב – ככל שהתזונה שלכם תהיה יותר מגוונת, כך תתגעגעו פחות ל”תזונה של פעם”.

אני מבטיח לכם, שאחרי כמה ביקורים “לימודיים” ראשונים, הקניות בסופר תהיינה הרבה יותר קלילות ומהירות.

מה עושים בחוץ? עם חברים, משפחה, מסעדות…

ריכזתי במיוחד בתשובה לשאלה זו, רשימה של טיפים. ניתן למצוא אותם כאן.

להתמודד עם ריחות. או: לכולם יש craving בהתחלה!

ריח של בשר על האש. מראה של גבינה שאהבתם. מי לא אוהב את זה! זה מעורר את התיאבון ואת בלוטות הטעם, וכשאתם נזכרים שבדיוק הפסקתם לאכול מזון מהחי, ההתמודדות לפעמים קשה יותר. אז נתחיל קודם מהסוף – ה-craving הזה שמתעורר בעקבות הריחות, המראות והמחשבות האלה, הולך ונעלם, ולפעמים מתחלף בתחושה לא נעימה, כשה”מאכלים” האלה מזוהים יותר ויותר עם התעשיות של המזון מהחי ועם הסבל של בעלי החיים בהן.

אז לא צריך להתרגש מזה, ובטח שלא צריך להרגיש רע עם זה שנהנים מריח של גבינה מותכת על פיצה (לא שחסרות היום פיצות עם גבינה טבעונית 🙂 ). זה טבעי, וכמו שאמרתי, אין מה לדאוג – זה ידעך מעצמו. אתם מוזמנים “לרדת” כפיצוי על המבורגר או שווארמה טבעוניים, או לקנות פיצה טבעונית (או פשוט ללא גבינה. ותאמינו לי – זה ממש טעים! במיוחד עם מעמיסים בתוספות). ואל תשכחו להזכיר לעצמכם בכל פעם מחדש כשזה קורה, את אותם בעלי חיים במשקים. הזכירו לעצמכם, למה בכלל החלטתם להיות טבעונים. מה שמוביל אותי לטיפ הבא…

לחזק את הטבעונות

בכל פעם שאתם נתקלים במכשול (ריחות מגרים, שיחות מצד חברים או משפחה שמנסים להחזיר אתכם למזון מהחי, או סתם מחשבות שלכם עם עצמכם, דחפים ועוד…), הזכירו לעצמכם, למה בכלל החלטתם להיות טבעונים. הזכירו לעצמכם מה קורה בתעשיות מהחי, הזכירו לעצמכם כמה חמודים ובעיקר מאושרים פרים, תרנגולים, ואפילו דגים (!) כשהם מחוץ לצלחת ומחוץ למשק…

ובכלל, זה מאוד טוב לחזק את האחיזה שלכם בטבעונות. אתם מוזמנים גם לטפוח לעצמכם קצת על השכם ולתת לעצמכם להרגיש טוב עם זה שאתם (כן, אתם!), בעצם העובדה שאתם טבעונים, תימנעו מלאכול אלפי בעלי חיים במהלך החיים שלכם, שבמצב אחר היו מתים רק בשבילכם!

אחד הדברים שעוזרים לחזק את האחיזה בטבעונות, הוא ללמוד עוד ועוד. אז קראו על הנושא, צפו בסרטונים… ככל שתדעו יותר, תוכלו אולי להזדעזע יותר, להיזכר יותר ויותר למה חשוב להימנע מהמוצרים האלה, ולהיות מבוססים יותר בטבעונות. (אל תדלגו על דפי ההסברים על התעשיות, שיש כאן באתר, בקישור הזה).

באופן אישי, אני – אחת לכמה חודשים – צופה בקליפ לשיר Free Me של להקת Goldfinger, שבסופו (טוב, גם במהלכו…) אני מוצא את עצמי תמיד עם דמעות, אבל נחוש יותר מתמיד לפעול, לעשות ולהשפיע. אתם מוזמנים לצפות בו גם.

למה כולם סביבי אוכלים מזון מהחי?

לאחר המעבר לטבעונות, משהו בתפישה את הסביבה הקרובה משתנה. הורים, חברים, בני זוג… אנשים שאנחנו מאוד אוהבים ומעריכים, שפתאום עצם העובדה שהם אוכלים מזון מהחי, לובשים עור או צמר וכדומה, מהווה פגם מוסרי מבחינתנו. האם האנשים האלה “נהיו” אנשים רעים?

ההתמודדות עם השאלה הזו ועם המחשבה הזו היא לא פשוטה. מצד אחד, אפשר לפטור את עצמנו בתשובה חיובית – “כן! הם אנשים רעים!”. אבל האם זה ככה באמת? הרי עד לפני לא יותר מרגע, גם אנחנו היינו במצב שלהם. מצד שני, לא תמיד נעים לחשוב ש:”טוב, הם לא מבינים את מה שאני מבין”. הרי מי רוצה להתנשא מעל לקרובים לו?

אני חושב שהגרעין של ההתמודדות עם הבעיה הזו, הוא בהבנה ש”ככה זה”. כברירת מחדל, אנשים אוכלים היום מזון מהחי. אני לא חושב שזה טוב. אני לא חושב שזה נכון. אבל רוב האנשים נסחפים עם הזרם, במיוחד במשהו כזה, שהוא כל כך מוטבע תרבותית וחברתית (אתם מוזמנים לקרוא עוד קצת על “למה אנשים אוכלים בשר”, בקישור הזה, או לצפות בהרצאה שבקישור הזה).

אין לזה פתרון קסמים, כמובן, אבל חשוב לדעת שזה ככה, שגם טבעונים אחרים יודעים, רואים וחווים את זה, ושעם הזמן לומדים יותר ויותר לחיות עם זה בשלום. לפחות בשלום חלקי.

למנוע מריבות מיותרות וסתימת פיות

בין היתר כתוצאה מה”משבר” שתיארתי בטיפ הקודם, אבל גם בגלל הגילוי “המרעיש” הזה של מה שקורה לבעלי החיים בתעשיות השונות, יש דחף עצום לשכנע את כולם שטבעונות היא הדרך הנכונה. ואם לומר את האמת – הדחף הזה קיים כל הזמן, גם אחרי שנים. אז חשוב לי לומר קודם כל, שהדחף הזה הוא מעולה! הסברה היא אחד הדברים החשובים ביותר שאפשר וצריך לעשות, בעיניי. אבל צריך להיזהר. הסברה שהיא מתנצחת, מעיקה ותוקפנית מדי, עלולה לגרום ליותר נזק מתועלת. לכן, אני מציע, שתנסו להיות יותר זהירים ושקולים עם ההסברה שלכם. חבל שתגרמו לאנשים קרובים לכם (ובכלל) להתרחק מכם, ובכלל – חבל ליצור רגשות וקונוטציות שליליים סביב טבעונות, וסביבכם עצמכם (זה יפגע גם בכם וגם יעשה יחסי ציבור לא טובים לטבעונות). בעיניי, כדאי, לצד כל האמירות הקשות יותר, גם להראות עד כמה טבעונות היא חיובית, אפשרית, כיפית וטובה. אתם מוזמנים, כמובן, גם לקרוא את הטיפים שריכזתי על הסברה טבעונית.

איך לקבל את עצמי כטבעוני/ת?

זו נשמעת כמו שאלה מוזרה, אבל כשמתעמקים בה, רואים שהיא מאוד חשובה. אם לא אקבל את הטבעונות שלי עצמי, אם לא אקבל את עצמי כטבעוני/ת, ואם לא אבין עם עצמי עד כמה מדובר בעניין רציני ואמיתי, עשוי להיות לי קשה יותר לעמוד מאחורי הטבעונות שלי, ולמשל, לשאול מלצרים במסעדות אם “יש ביצים בלחם”, או אפילו לסרב לקחת סטייק בארוחה המשפחתית, ועוד…

הרבה אנשים רואים טבעונות כמשהו קיצוני, כקוריוז, כשטות, כמשהו לא רציני. “הרי בסך הכל מדובר בבעלי חיים! אין מה להתאמץ בשביל פרה…”. קל גם לנו עצמנו ליפול קצת לתוך ה”פח” הזה, במיוחד אם אנחנו בסביבה שאין בה ממש צמחונים או טבעונים. ואם גם אנחנו נרגיש עמוק בפנים, שטבעונות זה סוג של קוריוז, והיא לא חשובה כמו דברים אחרים, יהיה לנו הרבה יותר קשה.

לכן חשוב מאוד להזכיר לעצמנו, שטבעונות היא לא קוריוז, והיא לא שטות! מדובר באורח חיים שמונע סבל רב ממספר עצום (!) של בעלי חיים, וזה ערך חשוב מאוד, ובטח שלא חשוב פחות מאשר הכרעיים של ארוחת הערב. בהתחלה יש כאלה שאולי קצת מתביישים, קצת מרגישים לא בנוח – וזה טבעי ולגיטימי. אבל הזכירו לעצמכם, שאין שום סיבה להתבייש.

אל תשכחו – אם תראו כלב או חתול פצועים ברחוב (או “אפילו” אם תראו ברחוב פרה או תרנגול פצועים), ישר תרוצו לנסות לעזור. במקרה של בעלי החיים במשקים – בעלי החיים שם, פצועים, כואבים וסובלים. אנחנו פשוט לא רואים אותם. ככל שנזכור לראות אותם בלי לראות אותם, יהיה לנו קל יותר לעמוד מאחורי הטבעונות שלנו.

לפעול! עדיף במסגרת כלשהי

אני פעיל כבר כמה שנים (לפעמים בתדירות גבוהה יותר, לפעמים – פחות) בעמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים, וגם במסגרות פרטיות (כמו האתר הזה). והפעילות הזו נתנה לי המון (מעבר למה ש – אני מקווה – היא תרמה לבעלי החיים, שזו המטרה העיקרית, כמובן).

– כאשר נמצאים במסגרת מסוימת, מכירים עוד טבעונים. קל יותר להכיר ככה את עולם הטבעונות, כיף לבלות עם טבעונים (למשל, לא צריכים לנסות למצוא “מקום שמתאים לי”, כי גם השותפים לבילוי לא אוכלים מזון מהחי), ובאופן כללי, וזה נכון בעיקר לאנשים שלא מכירים הרבה צמחונים או טבעונים (וכך אני הייתי בתחילת הצמחונות והטבעונות שלי), כאשר נמצאים בסביבה של הרבה טבעונים, זה מחזק אתכם מול תחושת ה”חריגות” שעשויה להיות בתחילת הדרך (ואל דאגה – היא נעלמת!), כי בסביבה כזו טבעונות היא ברירת מחדל!

– הפעילות נותנת המון סיפוק. זה אולי יישמע קצת נדוש, אבל לפעמים הרגש גואה, ואני מרגיש שאני הולך להתפוצץ, כשאני רואה, קורא, שומע על מה שקורה במשקים (כבר סיפרתי קודם על הקליפ שתמיד מביא אותי לדמעות…). התסכול הוא עצום, כי הסבל שנגרם בתעשיות האלה הוא אינסופי עד כמה שאינסופי יכול להיות. אז הפעילות היא גם סוג של תרפיה. ברגע שאני אומר לעצמי, שאני עושה את המקסימום שאני יכול לעשות, ולא רק נמנע, אלא מנסה להשפיע גם על אחרים, קצת קל יותר להתמודד עם זה (שלא לדבר על החשיבות של זה לבעלי החיים).

– וכמובן, אי אפשר לשכוח את תחושת הסיפוק של לדבר עם מישהו, ולגלות שהגעתם אליו. שנגעתם בו. ושהוא (אולי) ישקול לשנות את אורח החיים שלו.