מופעי בידור

מופעי בידור

כשאנחנו רואים פיל, אריה, סוס, כלב או כל בעל חיים אחר על הבמה, מופיע, אולי בסרט או סדרה, אולי בקרקס, קל לטעות ולחשוב, שהוא יודע שהוא מופיע. האם כלב שמצולם דרך קבע לתוכנית טלוויזיה, יודע מהן אותן מצלמות גדולות שעוקבות אחריו? האם דוב בקרקס יודע שהקהל העצום והרועש סביבו, הגיע כדי לצפות בו? סביר להניח שלא…

בגלל זה, חשוב מאוד לנסות להסתכל על ההתנהגות של בעלי החיים ה”מופיעים”, במנותק מההופעה. נסו להתבונן בכלבים שאתם מכירים מסדרות טלוויזיה: אפשר לראות איך הם מגיבים ל”מפעילים” שלהם (קל לפעמים לראות אותם מתנהגים באופן קצת רובוטי), איך הם נובחים לפי הוראה, יושבים לפי פקודה, וכו’…

כלבים

בכל הנוגע לכלבים, קל יותר להיות סלחנים. הרי קיימות היום הרבה שיטות אילוף, שאינן כרוכות בפגיעה בכלב, אלא פשוט בצורות משחק איתו, כך שהכלב, מבחינתו, פשוט משחק! השאלה הגדולה היא (אם אנחנו סלחנים) – וזה עשוי להשתנות ממקרה למקרה – עד כמה מותחים את הגבול בתהליך האילוף של אותם כלבים-שחקנים, ועד כמה “תנאי העבודה” שלהם ראויים (האם נותנים לו הפסקות? האם הוא מרגיש חופשי על הסט, או שהוא חייב להיות “ילד טוב” ולהתנהג כנדרש, וכו’…). אל תשכחו, שגם לכלבים יש רצונות, צרכים ודחפים. במידה שכלב לא רוצה לעשות משהו, והדבר “תוקע צילומים”, האם יאפשרו לו לנהוג לפי רצונו, או שיאלצו אותו בדרכי הרתעה, לשחק?

לא מצאתי פירוט מדויק של תנאי “העסקה” של כלבים, וברור שזה משתנה ממדינה למדינה ומתעשייה לתעשייה. אבל באופן אישי, כשאני רואה את המכאניות של התגובות של כלבים בסדרות ובסרטים, אני כבר לא “קונה את זה”, ואני מוצא את עצמי דואג לשלום הכלב.

בעלי חיים אחרים

בניגוד לכל מה שאמרתי על כלבים, בעלי חיים אחרים – ובפרט חיות בר – הם כבר שונים. הגישה שלהם אל בני אדם (ושל בני אדם אליהם) היא אחרת לגמרי. כדי לגרום לחיית בר (כמו פיל, אריה, דוב…) לעשות את מה שאנחנו רוצים שהיא תעשה, צריכים לאלף אותה כמובן, והתהליך קשה הרבה יותר, משום שבניגוד לכלבים, חיות בר פחות נוטות לשחק עם בני אדם. פיל, למשל, עשוי פשוט “לקום וללכת”, ולכן הוא צריך להיות כבול בשלשלאות. מעבר לתהליך האילוף, יש לזכור שבעלי החיים בקרקסים מוחזקים בכלובים, בתנאים לא קלים ולא נוחים, שלא לדבר על המסעות הארוכים שהם עוברים ממדינה למדינה, לפי לוח ההופעות של הקרקס, וההמולה המפחידה של הקהל סביבם.

אבל בואו נחזור רגע לאילוף – מה בדיוק קורה שם? איך זה קורה? השיטות משתנות מבעל חיים אחד לאחר, וכמובן שגם בהתאם לפעולה שרוצים לגרום לבעל החיים לבצע. אבל דבר אחד לא משתנה – צריכים לגרום לבעל החיים לכאב על מנת “להכריע” אותו. ניקח לדוגמא פיל, שרוצים שיעמוד על רגליו הקדמיות. החלק העיקרי של תהליך האילוף הוא הסבת כאב רב לפיל: מכים אותו במקלות, דוקרים אותו (בעיקר באיזורים רגישים בגוף שלו, בהם העור קצת דק יותר) וכו’… הפיל, בתגובה, משתולל בניסיון לברוח מהכאב. בשלב כלשהו, לגמרי במקרה (או בעידוד המאלפים, כפי שניתן לראות בתמונות) הוא מוצא את עצמו על רגליו הקדמיות, ואז מפסיקים להכאיב לו. הפיל – שהצליח להימלט מהכאב – חוזר לתנוחה הטבעית שלו (על ארבע רגליים), אלא שאז חוזרים להכאיב לו, עד שפעם נוספת – לגמרי במקרה – הוא מוצא את עצמו על רגליו הקדמיות בלבד. לאחר מספר פעמים, הפיל יבין שהדרך היחידה שלו להימלט מהכאב, היא לעמוד על רגליו הקדמיות.

השיטות, כמו שכתבתי, מאוד מגוונות, ולעתים עולות על כל דימיון. כמו למשל, דוב רקדן על טרפז, שהסיבה שבגללה הוא רוקד, היא הגחלים שמתחת לרצפה. הרצפה לוהטת, והדוב “רוקד” על מנת למנוע כוויות בכפות הרגליים שלו.

מסתירים מאיתנו את המציאות

כאשר אנחנו רואים מופעים מכל סוג, עם בעלי חיים, חשוב לזכור בראש ובראשונה, שזוהי אינה הסביבה הטבעית של אותם בעלי חיים. הם הובאו לשם. כאשר מסתכלים ובוחנים את המופע, חשוב מאוד לנסות לראות מעבר למה שמציגים, כי לעולם לא ירצו שהקהל יבין, שבעל החיים במצוקה.

דוגמא מיוחדת להסתרת המציאות מהקהל, באה מהתחום שזה בדיוק עיסוקו – קוסמות. הקוסם ישראל קליוסטרו הפסיק לפני שנים להשתמש בבעלי חיים במופעיו, בגלל ההתעללות הקשה בהם במופעי קוסמות. אתם מוזמנים לקרוא טור שהוא כתב בנושא, בקישור הזה.

האם זה חוקי?

בעקבות מאבק מאוד ארוך של עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים, בשנת 2001 נכנסו לתוקף מגבלות רבות על הבאת חיות בר לארץ למופעי בידור, וכיום לא ניתן למצוא בארץ יותר קרקסים עם חיות בר (מי שהיו ילדים בשנות ה-90 ולפני כן, בטח זוכרים שלקחו אותם כילדים לקרקסים עם חיות בר. היו הרבה כאלה בארץ). זה הישג מאוד מרשים!

עם זאת, המגבלות שהתקבלו אינן מוחלטות, ומעבר לזה – מתייחסות לחיות בר בלבד, ולא לבעלי חיים “מבוייתים” (כמו כלבים, חתולים, סוסים…). קרקסי חתולים שהגיעו לארץ בשנים האחרונות, הציגו תעלולים מסובכים ביותר, שברור שהדרך לבצעם היא באילוף נוקשה ביותר (בסרטון הזה תוכלו לראות מספר דוגמאות לתעלולים האלה. מדובר בסרטון הסברתי מעט ארוך, אבל ניתן למצוא בתוכו קטעי צילום מתוך המופעים) (ושוב – אין לשכוח את ההובלה של החתולים ממקום למקום, ממדינה למדינה).לכן, גם כאן, חשוב לזכור להיות עירניים, ועדיף פשוט להימנע ממופעים מהסוג הזה.

אז מה אפשר לעשות?

זה מאוד פשוט – להימנע מללכת למופעים כאלה! לא חסרות אטרקציות מעניינות, מצחיקות, מרגשות… כאלה שלא מנצלות ופוגעות בבעלי חיים. ואני מזכיר שוב – השימוש בבעלי חיים קיים בגלל שיש לו ביקוש צרכני. אם אנחנו, הצרכנים, לא נשתף פעולה, השימוש בבעלי החיים ילך ויפחת.