קוסמטיקה, תמרוקים וחומרי ניקיון

קוסמטיקה, תמרוקים וחומרי ניקיון

מוצרי קוסמטיקה, תמרוקים וחומרי ניקיון, הם מוצרים שחשוב מאוד לבדוק את השפעתם על גוף האדם, משום שהם באים במגע איתו.

אחת השיטות הנפוצות ביותר לבדוק את רמת רעילות המוצרים האלה באדם, היא לבדוק אותם על בעלי חיים, כאשר בדרך כלל משתמשים במכרסמים ובארנבים (ובעיקר בכאלה שעוותו באמצעות ברירה מלאכותית, להיות נוחים יותר לשליטה במעבדות). כל חומר נבדק על מספר רב של בעלי חיים, ולאחר תום הבדיקות, במרבית המקרים, ממיתים את בעלי החיים שלא מתו כבר במהלך המבדקים.

האם ייצורו של שמפו חדש בריח הדרים, שפתון בצבע חדש או דיאודורנט בניחוח חדשני, מצדיקים את עינויים של בעלי חיים רבים כל כך? (ובפרט – כאשר ישנן חלופות)

שיטות שונות לבדיקת רעילות

LD50 – Lethal Dose 50%

בבדיקה זו המטרה היא למצוא את ריכוז וכמות החומר הנבדקו, שיגרמו למותם של 50% מהנבדקים, נתון שמשמש כמדד כללי לרמת הרעילות של החומר.

הבדיקה נערכת בפרקי זמן של בין שבועיים לחודש, כאשר החדרת החומר הנבדק לגופם של הנבדקים נעשית לרוב בכפייה: צינורית המוחדרת אל תוך הושט (ודרכה מעבירים את החומר), החדרה דרך חתך בצוואר, הצמדת מסיכה עבור חומרים שמועברים בצורת גז דרך הנשימה, מריחת חומרים על העיניים או בפי הטבעת, ועוד…

מכיוון שרוצים לקבל תוצאות מהימנות, ולוודא שהכמות שהגיעו אליה, היא אכן זו שתגרום למותם של 50% מהארנבים, למשל, לא משתמשים במשככי כאבים, ובנוסף – את אותם ארנבים שנותרו חולים וגוססים, לא הורגים

מבדק דרייז (Draize)

בבדיקה זו (נעשית בעיקר בארנבים) מחדירים את החומר הנבדק לתוך עפעפיהם ועיניהם של הארנבים, מתוך מטרה לעקוב אחר קצב התפתחות הזיהומים, הדלקות ושאר מחלות ופגיעות בעיניים במשך תקופה של כשבועיים.

הארנבים מוחזקים מרוסנים בתוך סד במקרים רבים, כאשר רק ראשם מבצבץ החוצה, על מנת למנוע מהם לגרד את עיניהם ולהוציא כך את החומר. חשוב לציין, שארנבים רבים שוברים את מפרקותיהם תוך כדי מאבק וניסיונות קשים להיחלץ מהסד..

סוגים נוספים של מבדקי רעילות

  • – בדיקת רעילות חריפה – חושפים את בעלי החיים הנבדקים לכמות גדולה של החומר באופן חד פעמי, על מנת לבדוק את יכולת ההמתה של החומר.
  • – בדיקת רעילות תת-חריפה – חושפים את בעלי החיים הנבדקים לכמות נמוכה של החומר לאורך מספר שבועות.
  • – בדיקת רעילות כרונית – חושפים את בעלי החיים הנבדקים לכמות נמוכה עוד יותר של החומר לאורך מספר חודשים.

מוצרים שלא נוסו בבעלי חיים

מזה שנים רבות ניתן למצוא מוצרים רבים הנושאים את הסמל של הארנב, שמשמעותו היא שהמוצר לא נוסה על בעלי חיים. החל משנת 1996 “הקואליציה למידע צרכני על קוסמטיקה” פעילה, ואחראית על סימון סמל הארנב על מוצרים שלא נוסו על בעלי חיים בארצות הברית, באיחוד האירופי ובקנדה. בארץ – אפשר להיעזר בסימונים שהחברות מטביעות בעצמן, ללא פיקוח של אירגון חיצוני.

ניתן להיעזר גם ברשימה של חברות בתחומים שונים, שעורכות ושאינן עורכות ניסויים, בקבוצת “לא קונה בלי ארנב” בפייסבוק, בקישור הזה (לא צריכים להיות מחוברים לפייסבוק כדי לראות את הקישורים האלה).

שימו לב, שבחלק מהסימונים מצוין במפורש, שהמוצר גם אינו כולל רכיבים מהחי (זאת, מכיוון שישנם מוצרים שלא נוסו על בעלי חיים, אבל יש בהם רכיבים שמקורם מהחי).

איסור יבוא ושיווק בישראל של מוצרים שנוסו על בעלי חיים?

ב-21.12.10 התקבל בכנסת תיקון לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ”א-1981, שקבע מגבלות בנוגע למוצרי קוסמטיקה ולתמרוקים שנוסו על בעלי חיים (ניתן לקרוא כתבות על כך ב-YNET וב-nrg, שפורסמו סביב קבלת התיקון בכנסת).

מבלי להיכנס לפרשנות מעמיקה של החוק (את התיקון ניתן לקרוא כאן), הוא מטיל על מנכ”ל משרד הבריאות אחריות לקבוע מנגנון לאישור “חלופות מאושרות” לניסויים, ובמקביל קובע שתי הוראות מרכזיות חשובות:

  1. מוצר שנוסה על בעלי חיים לאחר ה-21.12.12, לא ישווק בישראל. להוראה זו יש סייג, לפיו, אם אין לניסוי חלופה מאושרת, ניתן יהיה לשווק את המוצר עד ליום 1.1.2014 (שר הבריאות רשאי להאריך את המועד הזה עד ליום 1.1.2016, בכפוף לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.)
  2. מוצר שנוסה בבעלי חיים, כאשר יש לו חלופה מאושרת, לא ישווק בישראל.

קשה לשער מראש, איך הוראות אלה תיושמנה הלכה למעשה. ההוראה הראשונה מוחלטת הרבה יותר, אולם מתייחסת רק לניסויים חדשים. ומה בנוגע למוצרים שנוסו כבר בעבר על בעלי חיים? ההוראה השנייה כפופה לקיומן של חלופות מאושרות. במידה ולא תאושרנה או שתעוכבנה חלופות מאושרות בצורה שוטפת ועניינית, כמובן שההוראה הזו תהיה חסרת משמעות, משום שללא חלופות מאושרות, ההוראה לא תאסור על שיווקו של אף מוצר.